פסק-דין בתיק ת"ק 008002/02

בפני תביעה לתשלום מחיר חוזי בגין עסקה למכירת תוכנת מחשב.

התובע עוסק בשיווק ומכירת תוכנות משפטיות לציבור עורכי הדין בארץ.

בתחילת חודש מרץ 2002 הזמין הנתבע, בעל משרד עורכי דין באמצעות מזכירתו שרה רובינשטיין, מהתובע את תוכנת "מס שבח ורכישה" (להלן: "התוכנה"), המשמשת לחישובי מס שבח ורכישה.

נקבע כי התובע יגיע למשרד הנתבע ביום 10/3/02.

בתאריך הנ"ל התייצב התובע במשרד הנתבע התקין את התוכנה במחשב והדריך את הנתבע יחד עם עו"ד נוסף ממשרדו כיצד להשתמש בתוכנה.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם הוסכם על רכישת התוכנה כנגד התשלום כמצויין בחשבונית מס שצורפה לכתב התביעה כנספח א'.

לגרסת התובע בסיום התקנת התוכנה ומסירת התקליטור בצרוף חשבונית מס ע"ס 936 ש"ח (נספח א') הבטיח הנתבע לשלוח תשלום בדואר.

לטענת התובע נשלחו 4 תזכורות בכתב מלבד פניות טלפוניות ובהן נתבקש הנתבע לפרוע את חובו אך הנתבע התעלם לחלוטין מפניות התובע.

אשר על כן תובע התובע מהנתבע לשלם את סכום החשבונית בצרוף ריבית פיגורים של 5%  לחודש כנקוב בחשבונית.

גרסת הנתבע היא שלא היתה כל הסכמה על רכישת התוכנה וכי התוכנה נשארה במשרדו לשם בדיקה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות שבפני ולאחר שמיעת הצדדים הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה.

נתברר מן העדויות כי הנתבע קיבל במשרדו עלון שבו מפורטים כל סוגי התוכנות המשפטיות שמייצר התובע כאשר בתחתית העלון אמור היה הנתבע למלא את פרטיו ולשלוח הודעה זו לתובע.

כמו כן הועמדו לרשות הנתבע מס' אופציות במסגרת בקשתו זו.

האחת, להזמין את התוכנה הרלוונטית; השניה, לקבל הצעת מחיר; השלישית, לקבל פרטים נוספים והרביעית לקבל הדגמה.

הנתבע סימן כי הוא מבקש לקבל הצעת מחיר ולקבל פרטים נוספים ומחק את החלופה שעניינה הזמנה.

עלון זה נשלח לתובע בפקס ואין מחלוקת על כך.

יתרה מזו, בתחילה עדותו ציין התובע כי התקשרה אליו הפקידה של הנתבע וזו ציינה כי הנתבע רוצה את התוכנה.

דא עקא כאשר נחקר בחקירה הנגדית הוא ציין כי אותה מזכירה אמרה לו כי יחליטו במקום.

הנתבע ציין בעדותו כי הזמין את התובע כדי שידגים לו את התוכנה ומעולם לא הזמין תוכנה ממנו. גרסה זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית. נהפוך הוא, הנתבע חזר על גרסתו.